He: תוך כדי שתייה על סבלנות, אברהם השמיע קריאה למרים.
En: While sipping his coffee patiently, Avraham heard a call for Miriam.

He: הוא נמצא במרכז תל אביב, באותו בית הקפה שהיה נושה בו כל יום, המקום שכבר הפך לאיזור הנחתתו הישית בעיר שלא נמצאת לשניה במנוחה.
En: He was at a cafe in the center of Tel Aviv, the place he frequented every day, which had become the sixth resting area in a city that never stops.

He: עך ליה בעיניים, הבחינה את מרים המרוצה, בעלת בית הקפה, שטורחת על הקפה שלו.
En: Blinking his eyes, he noticed a satisfied Miriam, the cafe owner, preparing his coffee.

He: אך היום, משהו השתנה.
En: But today, something changed.

He: במקום להזמין את האספרסו הרגיל שלו, אברהם התפרצף, "מרים, קילו חומוס בבקשה".
En: Instead of ordering his regular espresso, Avraham burst out, "Miriam, a kilo of hummus, please."

He: מרים היתה בהלם.
En: Miriam was shocked.

He: "חומוס?
En: "Hummus?

He: בבית הקפה שלי?
En: At my café?"

He: " אברהם חייך, מתייחס לאנשמה שלה ולא לעובדה המוזרה שהזמין חומוס במקום קפה.
En: Avraham smiled, referring to her personality rather than the strange fact that he ordered hummus instead of coffee.

He: אבל כאשר הוא קיבל קערת החומוס האחד-קילוגרמית הבינה שהביטוי המוזר בעצם הוא הזמנה רשמית.
En: But when he received the one-kilogram plate of hummus, he understood that the strange expression was, in fact, an official order.

He: שעות הד' הבאות האמת שלבושת בתזבורת נתגלתה.
En: The true hours of chaos began to unfold.

He: הכאוס חש באוויר.
En: Chaos was felt in the air.

He: הלקוחות כולם נדהמו, מסביב לשולחנות נרגנו חששות ושמועות.
En: All the customers were amazed; concerns and rumors echoed around the tables.

He: "איזה משוגה מזמין חומוס בבית קפה?
En: "What sort of idiot orders hummus at a café?"

He: ", "אתה מאמין שהוא יאכל את זה כולו?
En: "Do you think he'll eat it all?"

He: " , "אני מקווה שזה לא יהיה מגמה חדשה".
En: "I hope it's not a new trend."

He: משני מדנים מהספה המקומית עד לניסיון להחליף את החומוס בקפה ועד שנסיון זה נכשל, הכאוס היומיומי בתל אביב משנה המקום הגיע לשיאו המקומי.
En: From arguments on the local sofa to attempts to replace the hummus with coffee, which ultimately failed, the daily chaos in Tel Aviv reached its local peak.

He: אך אברהם, למרות הכאוס, לא הפסיק לחייך.
En: However, despite the chaos, Avraham never stopped smiling.

He: הוא נמצא במקום האהוב עליו בעיר, מול מרים שהאהיב.
En: He was in his favorite place in the city, facing the beloved Miriam.

He: החיוך הזה ייתן לו את האומץ להתמודד עם הגילוי המביך שלו.
En: This smile would give him the courage to deal with his embarrassing revelation.

He: בעזרתם של שוליים, הוא אכל את כל החומוס.
En: With the help of the onlookers, he ate all the hummus.

He: בסוף, אברהם צחק עם מרים ואמר, "היום זה הקפה שלי.
En: In the end, Avraham laughed with Miriam and said, "Today, it's my coffee.

He: מחר … אולי אני אזמין पיצה.
En: Tomorrow... maybe I'll order pizza."