He: אברהם, בעל הספרים המיתולוגי, נאלץ להתמודד מחדש עם העובדה שהוא שוכח.
En: Abraham, the owner of the mythological books, was forced to once again deal with the fact that he forgets.

He: לא תמיד.
En: Not always.

He: רק פרטים קטנים, שאפשר לחיים דרך ללא הם.
En: Only small details that one can live without.

He: אברהם, הנדמה מזדקנות פנים אך צעיר מאחתיו, הלך למסעדה אדיש בלב תל אביב, עם לאה, האחות שלו.
En: Abraham, seemingly old-faced but younger than his sister Leah, went to a nonchalant restaurant in the heart of Tel Aviv with Leah.

He: לאה, עם חיוך מתוק אך מלא עצבונות, שאלה את אברהם:"אתה זוכר, בכלל, מה אתה רוצה לאכול?
En: Leah, with a sweet yet frustrated smile, asked Abraham, "Do you remember at all what you want to eat?"

He: "אברהם, במבט ריק, מלא בתדהמה, הבין ששכח לקחת איתו את המילון העברי שלו.
En: Abraham, with an empty gaze, full of astonishment, understood that he had forgotten to bring his Hebrew dictionary with him.

He: אברהם, מרגע שנפגש עם השכחה המתמדת, החל להשתמש במילון כדי לתקן את החרדה התוקפנית שמתקדמת מהקצוות למרכז.
En: From the moment Abraham encountered constant forgetfulness, he started using the dictionary to remedy the mounting anxiety that advances from the edges to the center.

He: מלצר מבולבל הגיע ובין אברהם לאוצר המילים עמדו מספר מילים זרקורות בלבד.
En: A confused waiter arrived, and between Abraham and the treasure of words, only a few random words were exchanged.

He: ההזמנה שהתבצעה בתנועות ידיים מצחיקות, נפץ בחיוך לאה ומבולבלת מהמלצר.
En: The order, conveyed through amusing hand gestures, exploded in laughter for Leah and confusion for the waiter.

He: אברהם הצליח לשים בבושה את כולם בחדר.
En: Abraham managed to embarrass everyone in the room.

He: אף אחד לא שכח למה בדיוק אם בכלל הם הגיעו למסעדה.
En: No one remembered why exactly they had come to the restaurant.

He: כל אחד עסוק בתדהמתו, בחתיכת בילבול שרק אברהם היה מסוגל ליצור.
En: Each person was preoccupied with their own astonishment, with a chunk of chaos that only Abraham could create.

He: אז בעת הגעת המנה, אבל עם המחייה הנמוכה ואי המילים, כולם גילו שהם קיבלו בדיוק את מה שהם מבקשים.
En: Then, when the dish arrived, albeit with low enthusiasm and few words, everyone realized they received exactly what they wanted.

He: פה נוצץ רעיון בראשו של אברהם: "אולי שכחה אינה חולי, אלא מקום אינסופי ליצירתיות חדשה".
En: An idea sparked in Abraham's mind: "Perhaps forgetfulness is not an illness, but an infinite space for new creativity."

He: באותו ערב, אברהם הפך לדמות מופת, לא אותו איש שהוא פעם.
En: That evening, Abraham became an exemplary figure, not the same person he once was.

He: הפעם, האיש ששכח, אך מבקש בדרכו החדשה - המצחיקה והמבולבלת.
En: This time, the man who forgot, yet sought in his new, amusing, and confused way.