Lost in the Maze of Jerusalem

In this episode, we'll follow Adam as he navigates the labyrinthine streets of Jerusalem, discovering the hidden stories of the city and finding his way back home.

He: יש משהו באוויר של ירושלים, בשמסמינו הפותח את כנפיו באש על אבני הכותל, שמרגיש כמו מעין חום שיש רק שם.
En: There is something in the air of Jerusalem, in its scent that is set on fire on the stones of the Western Wall, that feels like a unique warmth.

He: אדם, זועם מטיול חואמני לאסיה, מנסה להתארגן על החוויה החדשה של פתום להיות במקום כל כך מוכר וזר בו זמנית.
En: Adam, angry from his exhausting trip to Asia, tries to organize himself for the new experience of being simultaneously in a place so familiar and foreign.

He: מאחלי התרמיל שלו מחזיק בדרך נוספת את חייו - גחלת, טלפונים, שניים, קלף אשראי קילומטרי וחצי מאכלים לגג.
En: His backpacking wishes hold an additional way of life - a sleeping bag, phones, two of them, a stack of credit cards half a kilometer high, and roof meals.

He: החדר שהזמין לעצמו, אמנם פשוט אך מספיק רגוע, נמצא בשיכונים העליונים של העיר העתיקה.
En: The room he booked for himself, though simple but calm enough, is located in the upper neighborhoods of the Old City.

He: אם יימצא הדרך, על פי גזר דינו, וישפיל מעט ראשו בפני הרחובות העבריים שאין לו מושג איך לנווט בהם.
En: If he finds his way, according to his ruling, and humbles his head a little in front of the Hebrew streets he has no idea how to navigate.

He: אך המסילה שהוא יעד לעצמו מסתברת פחות משעשעת ממה שחשב.
En: But the path he has set for himself turns out to be less entertaining than he thought.

He: הטלפון מתייבש, הספק והאנרגיה פחתים, והתרמיל הכבד מביא איתו משקל שלא התמזמן.
En: The phone gets dry, the power and energy diminish, and the heavy backpack brings an unexpected weight.

He: בינתיים, הוא מאבד את עצמו בפרטים הקטנים של העיר - האבנים, הנמל מספרים סיפור בלתי נפסק והזמן נע בקצב משלו.
En: In the meantime, he loses himself in the small details of the city - the stones, the port tells an endless story and time flows at its own pace.

He: אף אחד לא מעיז להזיז רף – הגגות העליונים, ממקום של יחידה, הפכו ל־ MI פורק, הגם שאדם, למרבה הפלא, הגיע לחיפוש החדר שלו.
En: No one dares to move an inch - the rooftops, from a unit's place, have become a maze, even though, surprisingly, Adam arrived to search for his room.

He: הוא שנה את השושנה שלו, אף אחד לא יכה את הגורל שלו, אף אחד כמובן לא הולך להתראות.
En: He changed his address, no one will hit his fate, of course, no one will say goodbye.

He: אף אחד לא יחזור, אף אחד לא ישאל אותו איפה, אף אחד לא יראה שהוא מבקש הולך לנתב.
En: No one will return, no one will ask him where, no one, of course, will see that he seeks guidance.

He: סיום טעון בחדר האינטרנט של אדם, במילים שנכתבו כל כך פו אנשים, אשר מרגישים שאינם צודקים.
En: The ending takes place in Adam's internet room, in words written so poorly by people who feel they are not right.

He: בהנחה שההשגחה על העיר מזזת את הגג, אדם מוצא את הדרך הביתה.
En: Assuming that the surveillance of the city moves the roof, Adam finds his way home.